אנטוני ואן לבנהוק - קארין קוצ'קרוב

אנטוני ואן לבנהוק נולד בדלפט,הולנד בשנת 1632.

הוריו היו סוחרי בדים אביו נפטר בילדותו והוא גדל עם אמו ובעלה.

בגיל 16 הוא עזב את בית הספר ופנה לעסוק בסחר בדים. 

באחד הימים קרא לבנהוק בספר, ונדהם לגלות שקיימים מכשירים מיוחדים המאפשרים למתבונן דרכם לראות עצמים פי 3 מגודלם האמיתי!

לבנהוק נסער. הוא הבין מהספר שהמכשירים הללו - מיקרוסקופים שמם - מורכבים מעדשות זכוכית מלוטשות. חייו השתנו. מרגע זה החל לבנהוק לעסוק בליטוש עדשות. שעות היה יושב ומטפל בעדשות כדי שיהיו משובחות יותר, מושלמות יותר. שכניו חשבו אותו למשוגע - אדם מבוגר המקדיש זמן כה רב לליטוש עדשות טיפשיות! אבל לבנהוק המשיך בעיסוקו והצליח ליצור עדשות שיכלו להגדיל עצמים פי 200! הוא שיבץ אותן בגלילי מתכת שהכין והחל להפנות אותן ולהסתכל דרכן על כל דבר שיכול היה להעלות על הדעת. וזה היה "השיגעון" האמיתי שלו. הוא בחן עוקץ של דבורה, שערה של כבשה, ראשו של זבוב ורגל של כינה… הוא הסתכל על פיסת עור מגופו, על טיפת דם על נוזל זרע… והנה, הפלא ופלא: העצמים הקטנים שהניח לפני העדשה "התנפחו" ונראו ענקיים! בטיפת דם התגלו גופיפים קטנים שהתבררו אחר כך כתאי דם ובנוזל הזרע התגלו תאי זרע.

בגיל 22 שב לדלפט, פתח חנות משלו והתחתן. עסקיו הצליחו ולבנהוק רכש מעמד שהביא למינויו למגוון תפקידים עירוניים.בין השאר, כיהן כראש מועצת העיר, מפקח על מידות ומשקלות ומודד עבור בית המשפט.

 לבנהוק היה מוקסם. השכנים - מיואשים. מה הוא עושה שם כל הימים? איזה בזבוז זמן! לבנהוק, פגוע מתגובות השכנים, הפסיק להראות לאנשים את עבודותיו ולכן סירב גם להראותן לאדם אחד שהגיע יום אחד לביתו וביקש לבדוק את השמועות. היה זה בן עירו של לבנהוק שהיה חלק מקבוצת מדענים חשובים שנקראה "האגודה המלכותית של אנגליה". האיש הפציר בלבנהוק שירשה לו להציץ בעבודותיו ולבסוף השיג את מבוקשו. הוא נדהם ממה שראו עיניו. לבקשתו, החל לבנהוק לכתוב לאגודה על תצפיותיו. מאות מכתבים הוא כתב, בסגנון ילדותי כשהוא מערבב תיאורים מפורטים של התצפיות עם תיאורים מחיי היומיום, יחסיו עם שכניו, מצב בריאותו ועוד עניינים שמקומם אינו במאמרים מדעיים, בדרך כלל… כאמור, לבנהוק היה אדם פשוט ולא היה מודע לכך שהוא כותב לאגודה שחברים בה המדענים החשובים ביותר בעולם! מכתביו שעשעו את חברי האגודה, אך זכו להתעניינות רבה בגלל הממצאים יוצאי-הדופן שבהם.

לבנהוק ניסה לדווח על ממצאיו הוא סיפר על היצורים החדשים שגילה ועל חישובי הגודל שעורך שלפיהם אפשר להכניס מיליון יצורים כאלה בגרגר חול אחד,אך היו כאלה לא האמינו לו הרי העובש שגדל על הגבינה הוא היצור הקטן בעולם! אבל אחרים לא יכלו שלא להתפעל.הוא כתב להם מכתב שבו פירט את חישובי הגודל של היצורים, ואף ציין שהוא מוכן לשלוח אישורים מאת אזרחים נכבדים מאוד של עירו שיעידו שהם ראו את היצורים במו עיניהם אצלו במיקרוסקופ. חברי האגודה נאלצו לבנות בעצמם מיקרוסקופ חדש ובעזרתו נוכחו באמיתות תגליותיו של לבנהוק.

הוא הפך לחבר האגודה ונעשה מפורסם. קיסרים ומלכים נדדו עד לביתו כדי לראות את היצורים החדשים שגילה. הוא המשיך לעבוד בהתלהבות וגילה עוד ועוד דברים חדשים. הוא בדק חומר שהוציא מבין שיניו ונדהם לגלות בו המון יצורונים. גן חיות ממש! הוא "צד" ברחוב קבצנים שלא צחצחו את שיניהם מעולם ובדק גם את החומר שגירד מבין שיניהם. הוא ערך ניסויים ומצא שלאחר שתיית קפה חם, למשל, אי אפשר לראות עוד יצורונים שוחים בחומר שנלקח מהפה, אלא רק גופות חסרות חיים.

לבנהוק עבד עד גיל מופלג ומת בן 91 ב-1723.

http://www.matar.ac.il/inventors/99.10.asp

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A7