אלכסנדר פלמינג

קורות חייו 

אלכסנדר פלמינג נולד באירשיר שבסקוטלנד ב-6  באוגוסט 1881 להורים חקלאים וגדל בחווה מבודדת.

לאחר מות אביו, עבר לגור בלונדון עם אחיו שהיה רופא ועודד את פלמינג ללמוד רפואה לאחר שסיים את התיכון.

הוא נבחן, וקיבל את הציון הגבוה ביותר במדינה ולכן הוצע לו לבחור מבין שלושה בתי ספר , ולאחר התלבטות בין האפשרויות שעומדות לפניו החליט ללכת לסנט מרי .

כאשר בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה נשלח פלמינג לטפל בחיילים שנפצעו בחזית. הוא שם לב  שפצועים רבים מתים מזיהומים ולכן החליט שחייבים לפתח תרופה נגדם.

מחקריו של פלמינג

לאחר ששב למעבדתו בסנט מרי פלמינג התחיל לבצע ניסויים בכדי לשפר את היעילות של החומרים קוטלי החיידקים.

רק שאלה אחת העסיקה אותו, אילו חומרים יועילו במלחמה נגד החידקים, ולא יתקפו גם רקמות בריאות כלומר , לתקוף רק את החיידקים מבלי להזיק לחולה.

באותה תקופה כבר היו קיימים "אנטי חיידקים", אבל רובם 

תקפו תאים ללא הבחנה ,  וגרמו לחולים הרבה יותר נזק מאשר עזרה.

פריצת הדרך הראשונה שלו בתחום זה הייתה לגמרי מקרית, כשאר הוא טיפל באחת מצלחות הפטרי ,הוא התעטש לתוכה , ולאחר כמה ימים שם לב שבמקום שבו נחתה טיפת נוזלת כל החיידקים מתו.                                                              

פלמינג המשיך לחקור את הנושא ולבסוף הצליח לבודד את הליזוזים. תגלית זו הייתה חשובה אבל לא השביעה את רצונו של פלמינג מכיוון שהליזוזים היה יעל רק כנגד סוגים בלתי מזיקים  של חיידקים ולכן היה חסר תועלת.

הפניצלין

יום אחד בשנת 1928 גילה פלמינג תופעה מעניינת , באחת מצלחות הפטרי שהכילו מושבת חיידקים התפתח עובש וסביבו טבעת שהייתה נקייה מחיידקים. 

פלמינג שעמד על ערכו של הגילוי, התחיל לחקור את תכונותיו של העובש כקוטל חיידקים וגילה שחומר מסויים בתוך העובש  ,"הפניצלין" כפי שכינה אותו קוטל חיידקים באופן יעיל . השלב הבא היה בדיקת ההשפעה של העובש על הרקמות החיות, ומשנוכח שהוא לא משפיע על תאים חיים, נמצאה דרך לייצור תרופה קוטלת חיידקים, ומאוד יעלה אך הדרך עוד הייתה  ארוכה .                                                 

די מהר פלמינג הבין שלא יצליח לבודד את החומר שהורג את החיידקים בעצמו, ולכן פרסם את ממצאיו בכתב עת מקצועי ועזב את הנושא בתיקווה שיופיע צוות מדענים עם הכישורים המתאימים שימשיך את עבודתו.
למזלו קבוצה כזאת נמצאה, כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה בשנת 1939, והושקעו כספים רבים במחקר כדי למצוא תרופה יעילה לזיהומים.
בראש הקבוצה הזו עמדו הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין, והצליחו לבודד את הפניצלין ולייצר אב טיפוס לתרופה שניתן לשווק  אותה ולהשתמש בה בבטיחות ובנוחות. כעבור 12 שנים מפרסומו של המאמר המדעי הראשון של פלמינג בנושא הפניצלין, החל ייצור סדרתי שלו. אנגלייה וארצות הברית שנמצאו בעיצומה של  מלחמת העולם השנייה  ותקציבי הביטחון הענקיים שלהם הבטיחו הצלחה מיידית ליצרנים.
הראשונים שנהנו מהתרופה היו חיילי הממלכה המאוחדת וארצות הברית ורבים מהם חבים לה את חייהם.
פלמינג זכה על הישגו הראשוני בזיהוי הפניצלין לתואר אצולה בשנת 1944 ובשנת 1945 זכה בפרס נובל לרפואה ביחד עם הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין. 11 שנים לאחר מכן , בשנת 1955 נפטר פלמינג, כמגלה הפניצלין ,האנטיביוטיקה  הראשונה.

תרומתו של פלמינג למהפכה המדעית

גילויי הפניצלין על ידי פלמינג היווה פריצת דרך בתחום הרפואה, מכיוון שלפני כן לא הייתה אנטיביוטיקה ופצועים רבים מתו מזיהומים .

גילויו של פלמינג, ושל אלו שבאו אחריו והמשיכו לפתח את האנטיביוטיקה, הצילו חיי מיליונים.

מקורות מידע : 

ויקיפדיה 

אתר מט"ח

אתר ifeel

נכתב ע"י סשה שפירוב