גרגור יוהן מנדל

גרגור יוהן מנדל נולד בשנת 1822 בכפר קטן איפה שעכשיו צ'כיה. יוהן הקטן היה תלמיד מצטיין אך אביו היה איכר עני והוריו עשו מאמצים גדולים כדי לאפשר לו להמשיך ללמוד.

באוניברסיטה מנדל נכשל פעמיים במבחני הסיום, ולאחר מכן החליט להפוך לכומר. הוא השתקע במנזר והחל מבצע מחקרים ביולוגיים באופן עצמאי. הוא שתל 22 זנים של אפונים, הכליא ביניהם ועקב אחר שבע תכונות שלהם כגון אורך התרמיל, מידת החספוס שלו וכדומה.

הניסויים העצמאיים שביצע חשפו תוצאות מסקרנות. כשגרגור הכליא אפונה מחוספסת עם אפונה חלקה, למשל, כל הצאצאים של הדור הבא היו חלקים. הוא הכליא את האפונים החלקים זה עם זה, אבל בדור הבא- הדור השלישי של הניסוי- לא כל האפונים היו חלקים. פה ושם הופיעו אפונים מחוספסים. מנדל ניהל רישום מדויק של תכונות האפונים וגילה שהאפונים המחוספסים מופיעים תמיד ביחס של שלוש לאחד. כלומר, בדור השלישי יהיו תמיד פי שלושה יותר אפונים חלקים מאשר מחוספסים. אבל למה?

למנדל הייתה תשובה. הוא הניח שכל תכונה מיוצגת בצמח על ידי שני גנים. לא הייתה לו שום דרך לדעת מהם אותם הגנים ואיך הם נראים בפועל בתא- אבל זה לא משנה. זהו פתרון שמבוסס על מתמטיקה, בעיקר סטטיסטיקה- ולא על ביולוגיה.

נניח שבדור הראשון של האפונים הורה אחד מכיל שני גנים ושניהם נותנים את אותה ההוראה: תהיה חלק. ההורה השני מכיל שני גנים וגם הם נותנים הוראה זהה: תהיה מחוספס. כל הורה תורם גן אחד בלבד לצאצא. מכאן שלכל אפונה בדור השני ישנם שני גנים שונים: אחד שקובע שיהיה לה מרקם מחוספס, ואחד שקובע שיהיה לה מרקם חלק.

עכשיו האפונה בבעיה. ההורים שלה הורישו שני גנים שנותנים לה הוראות מנוגדות, אבל היא לא יכולה להיות 'חצי מחוספסת'. מנדל קבע שאחד מהגנים תמיד יהיה גן דומיננטי על פני השני ויקבע איך תתבטא התכונה בפועל. במקרה הזה, הגן שקובע שהמרקם הוא חלק הוא הדומיננטי ולכן כל הצאצאים יהיו תמיד חלקים.

אבל הגן החלש יותר, שאותו כינה 'רצסיבי', אינו נעלם. בדור הבא מנדל זיווג שני הורים מהדור השני, שלכל אחד מהם ישנו גן אחד חלק וגן אחד מחוספס. כאן זה כבר עניין של מזל וסטטיסטיקה. מבין כל ארבעה צאצאים בממוצע, שלושה יקבלו לפחות גן חלק אחד- ואז הם יהיו חלקים, כי הוא הדומיננטי. אבל כל צאצא רביעי, פחות או יותר, יקבל שני גנים זהים, ושניהם יהיו מחוספסים. בהיעדר גן דומיננטי, הגנים הרצסיביים לוקחים פיקוד והאפונה תהיה מחוספסת. זו הייתה פריצת דרך דרמטית בחקר התורשה.

יוהן גרגור מנדל פרסם את חוקי התורשה, אך מחקרו לא עורר עניין בקהילה המדעית... בשנת 1884 הוא מת, ולא ידע שמחקרו יצעיד את המדע לעידן חדש. רק בשנת 1900 החלו מדענים להבין את חשיבותם של מחקריו, שעסקו אמנם בצמחים, אך התגלו כנכונים גם לגבי בעלי-חיים. על מחקריו כונה "אבי הגנטיקה"

אתר הידען- על גרגור מנדל וחוקי הגנטיקה: http://www.hayadan.org.il/gregor-mendel-04040105/

גרגור יוהן מנדל בספרייה הווירטואלית של מט''ח:  http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7930

פורסם על ידי מיתר ואתורי