ג'ורדנו ברונו

ג'ורדנו ברונו

ג'ורדנו ברונו (1548 - 1600) היה מדען, פילוסוף ואסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס.

ברונו הציג תאוריה אסטרונומית שסתרה את אמונת הכנסייה הקתולית והביאה להוצאתו להורג. הוא נחשב בעיני רבים כאדם הראשון אשר הקריב את חייו בשם המדע.

ברונו נולד  בדרום איטליה.  בלידתו נקרא פיליפו, אולם בשנת 1565 הפך לנזיר דומיניקני וכשנכנס למנזר כאילו נולד מחדש וניתן לו שם אחר: ג'ורדנו, שמורו מסטר וינשנצה נתן לו על שם נהר הירדן הזורם תמיד, כמו מחשבותיו של פיליפו. בגיל 14 עבר לנפולי, בה למד מדעי הרוח ולוגיקה. בשנים אלו נחשף לתורת האוורואיזם, שהסתמכה על פירושיו של הפילוסוף המוסלמי אבן רושד (Averroes) לכתבי אריסטו. ב־1572 הוסמך לכמורה. עד מהרה הסתבך כשקרא פרשנויות שנויות במחלוקת של ארסמוס שהוחרמו על ידי הכנסייה, וכשהעלה לדיון את המינות האירנית, הקובעת כי אחדותו של האל התקיימה עוד לפני שהבן נברא יש מאין ומכאן שהיה זמן בו הבן לא היה קיים.

ברונו התעניין בפילוסופיה וזיכרון, ואף כתב ספרים על שימוש בקיצורים לשיפור הזיכרון. כמו כן הוא התעניין במיתולוגיה מצרית, שהייתה פופולרית בזמנו ובמיוחד בכתבים ההרמטיים. הוא הושפע מרעיונותיו של אפלטון, שספריו התגלו מחדש באותה התקופה, ומהמודל ההליוצנטרי של קופרניקוס.

בשנת 1579 הגיע לטולוז בדרום צרפת, בה עסק בהוראת פילוסופיה. ב-1581 עבר לפריז, בה נהנה מחסותם של פטרונים צרפתיים, ביניהם המלך הנרי השלישי. הוא התפרסם בשל הדגמות של זיכרונו ואף פרסם מספר ספרים על אימון הזיכרון. אולם היו גם מי שייחסו את זכרונו לכוחות כישוף.

בשנת 1583 עבר לאנגליה. למרות שהיה בידו מכתב המלצה מהנרי השלישי, הוא לא קיבל משרת הוראה באוקספורד או בכל אוניברסיטה אחרת. היו שמועות, כי בין השנים 1583 - 1586 שימש ברונו כמרגל בנציגות הצרפתית בבריטניה אולם שמועות אלו לא בוססו מעולם.

בעת שהותו באנגליה פרסם כמה מכתביו החשובים, בהם "הדיאלוגים האיטלקיים", שכללו את החיבורים הקוסמולוגיים("Cena de le Ceneri") ארוחת הערב של יום רביעי של האפר  (השם מתייחס לחג הפסחא) בו הגן על תורתו של קופרניקוס, על היקום האינסופי והעולמות בו. הוא טען כי הכוכבים, הנראים בשמים הם שמשות, היקום הוא אינסופי ומכיל עולמות רבים. כמו כן, הוא טען כי ישנם גזעים תבוניים רבים ביקום. הדיאלוגים היו כתובים כאלגוריה, ובהם האלים מחליטים לגרש את המזלות מהשמים ולהחליפם במידות הטובות - חוכמה, אמת וכדומה. בדיאלוגים הללו לעג ברונו לדת והציג את מעשי הנסים המתוארים בהן כטריקים דוגמת קסמי הבמה בתיאטרון. גישה זו רק הוסיפה לעוינות הכנסייה כלפיו.

בשנת 1585 חזר לפריז.  בעקבות טענותיו נגד התפיסה המדעית של אריסטו, ופרסומיו נגד פבריציו מורדנטה, מתמטיקאי קתולי, סר חינו בעיני הבריות. בשנת 1586 לאחר מריבה אלימה על המצאתו של מורדנטה "המצפן הדיפרנציאלי", עזב את צרפת ועבר לגרמניה.

בגרמניה נכשל ברונו בניסיון לקבל משרת הוראה במרבורג, אך הורשה ללמד בוויטנברג, שם לימד על אריסטו במשך שנתיים. לאחר ש"האקלים האינטלקטואלי" השתנה, הוא לא היה רצוי שם וב־1588 עבר לפראג, בה קיבל מהמלך רודולף השני סכום כסף, אך לא משרה. במשך זמן קצר היה פרופסור באוניברסיטת הלמשטט בצפון גרמניה, אך גם משם נאלץ להימלט כאשר הוחרם על ידי הלותרנים.

בשנת 1591 שהה בפרנקפורט. ככל הנראה, במהלך יריד הספרים שם קיבל הזמנה לוונציה מאת ג'ובני מוֹ‏צֶ‏'ניגוֹ‏, משליטי העיר, שביקש לפתח את זכרונו. כמו כן שמע על משרת הוראה למתמטיקה באוניברסיטת פאדובה. לאחר מותו של האפיפיור השמרן סיקסטוס החמישי, חשב ברונו כי האינקויזיציה איבדה מכוחה, וכי שובו לאיטליה יהיה בטוח.

ברונו לימד זמן מה בפאדובה, אולם כעבור כשנה נמסרה מישרתו לגלילאו, והוא עבר לוונציה. במשך זמן מה לימד את ג'ובני מוצ'ניגו, אך הלה התאכזב ללמוד ממנו את מערכת הקיצורים במקום שיטות קסם. כאשר רצה ברונו לעזוב את ונציה, הסגיר אותו מוצ'ניגו לידי האינקויזיציה. הוא נעצר ב-22 במאי 1592 ונשלח להשפט ברומא בשנת  1593.

ברונו נכלא במשך שש שנים לפני שנשפט. הוא ניסה לקבל מחילה מהאפיפיור קלמנט השמיני בתמורה להכחשה חלקית של טענותיו. במשפטו תבע האינקוויזיטור, הקרדינל רוברטו בלרמין, הכחשה מלאה, לה סירב ברונו. ברונו הוכרז כופר והועלה על המוקד ב-17 בפברואר 1600 בקמפו די פיורי שברומא. האינקויזיציה גילתה רחמים כלפי ברונו וקשרה שקית אבק שריפה לצווארו בעלותו על המוקד, כדי לקצר את ייסוריו. עם זאת, לשונו מוסמרה ללסתו כדי למנוע ממנו להמשיך ולדבר.

על פי ההאשמות הרשמיות של האינקוויזיציה, הואשם ברונו בסוגים שונים של מינות, (כגון דוקטיזם (אמונה בכך שלישו לא היה גוף פיזי ומה שנראה כך היה למעשה אשליה, כפירה בשילוש הקדוש ועוד. למרות זאת, העולם המדעי רואה בברונו קדוש מעונה, שהוצא להורג בשל רעיונותיו. בדומה לגלילאו, לתמיכתו בקופרניקוס היה משקל רב במשפטו אך בשונה מגלילאו, ברונו סירב לחזור בו מאמונותיו. עם הקראת גזר דינו אמר ברונו: "אולי חששכם בהטלת גזר דין זה גדול מחששי מגזר הדין המוטל עלי."

התאוריה הקוסמולוגית של ברונו

ברונו היה מהראשונים לאמץ את רעיונותיו של קופרניקוס ולדחות את תפיסת העולם הרואה את כדור הארץ כמרכז היקום. הוא קידם את טענה זו והסיק מכך כמה מסקנות, שעשויות היו להראות טבעיות כיום, אולם נחשבו למהפכניות בזמנו. ברונו טען כי התאוריות של קופרניקוס סותרות את אלו של הספרות השמימיות הקבועות ומושלמות. ברונו החליף את המודל ההליוצנטרי במודל שבו מרכז היקום הוא בכל מקום וליקום עצמו אין גבול. הוא טען, כפי שמקובל לחשוב היום, כי מה שנראה כתנועה היומית של השמש בשמים, הוא אשליה הנובעת מסיבובו של כדור הארץ על צירו. כמו כן הוא לא ראה סיבה להאמין כי היקום מוגבל בגודלו או שכל הכוכבים נעים במסלול סביב למרכז קבוע. השינוי הדרמטי יותר היה נטישת התפיסה ההיררכית של היקום: הן כדור הארץ והן השמש היו במודל שלו כוכבים כשאר הכוכבים.

כל עבודותיו של ברונו לוקטו ופורסמו. בשנת 1899 הוקמה אנדרטה ברומא, מקום הוצאתו להורג של ברונו, לזכרו. 400  שנים לאחר עלותו על המוקד, במהלך כהונתו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני הכנסייה הכירה רשמית בטעות שבהוצאתו להורג והביעה על כך "צער עמוק".

ביבליוגרפיה :

1. וויקיפדיה.

2. מצגת על חייו ופועלו של ג'ורדנו ברונו: http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=11&ved=0CFgQFjAK&url=http%3A%2F%2Fwww.clarita-efraim.com%2FUploadedFiles%2FBruno%2520Hebrew-English.pps&ei=mXtLUJ6nLomp0QX_jICIBg&usg=AFQjCNG8ALX3RGpcNcmxvOp8YESMQ-m0Ww&sig2=DB7ZxpGR8N8wdWDGsDR1TA 

לי וטורי