מארי קרי
מארי קירי נולדה ב- 7 בנובמבר 1867.
בחייה הספיקה לזכות בשני פרסי נובל וחקרה את נושא הרדיואקטיביות.
בחייה הספיקה לזכות בשני פרסי נובל וחקרה את נושא הרדיואקטיביות.
תרומותיה העיקריות היו : מחקרים בתחום הרדיואקטיביות, גילוי הרדיום והפולוניום וחקר הרדיום.
מארי קירי נולדה בוורשה שבפולין שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית, שמה היה מריה סקודובסקה.
בשל היותה אישה ובגלל פעולות אנטי - פולניות של השלטונות הרוסיים, לא הותר לה ללמוד באוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה.
בשנת 1891 כשהייתה בת 24, עברה לפריז ולמדה פיזיקה וכמיה בסורבון (כינוייה של אוניברסיטת פריז) והייתה האישה הראשונה שלמדה שם.
שם היא פגשה את המרצה פייר קירי ונישאה לו. נולדו להם שתי בנות.
מחקר הרדיום ופרסי הנובל
מארי ופייר החלו לחקור חומרים רדיואקטיביים לאחר ששמעו על תגלית הרדיואקטיביות הספונטנית של הפיזיקאי אנטואן אנרי בקרל.
הם חקרו במיוחד את עפרת האורניום (המכונה פיצ'בלנדה) שהייתה יותר רדיואקטיבית מהאורניום.
נושא הרדיואקטיביות היה גם נושא עבודת הדוקטורט של מארי קירי.
בשנת 1898 הגיעו השניים למסקנה שהעפרה הכילה רכיב יותר רדיואקטיבי מאורניום.
במשך כמה שנים ובעבודה קשה זיקקו בני הזוג כמה טונות של עפרת פיצ'בלנדה כשהם מגדילים בהדרגה את ריכוז החומרים הרדיואקטיביים, עד שבסופו של דבר בודדו שני יסודות כימיים חדשים.
לראשון קראו פולוניום על שם מולדתה של מארי קירי ולשני קראו רדיום מכיוון שבחושך הוא זוהר באור כחלחל.
בשנת 1903 קיבלה מארי יחד עם בעלה ועם אנדרי בקרל פרס נובל לפיסיקה.
ובכך הפכה מארי להיות האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל.
שמונה שנים אחר - כך זכתה מארי שוב בפרס נובל והפעם פרס נובל לכמיה.
הפרס ניתן לה בהוקרה על גילוי הרדיום והפולוניום ועל חקר הרדיום.
מארי לא רשמה פטנט על תהליך בידודו של הרדיום ובכך אפשרה לקהילה המדעית מחקר ללא הפרעה.
מארי הייתה האדם הראשון שקיבל/חלק שני פרסי נובל, היא אחת משני האנשים היחידים בהיסטוריה שזכו לפרס נובל בשני תחומים שונים כאשר השני הוא לינוס פאולינג.
בשנת 1906 נהרג פייר קירי בתאונת דרכים ומארי לא נישאה שוב.
במהלך מלחמת העולם הראשונה יזמה מארי הפעלה של מכוני רנטגן ניידים לסיוע לפצועי מלחמה.
מותה והמשך משפחתה
מארי נפטרה ב- 4 ביולי 1934 מאנמיה אפלסטית (מחלה שבה מוח העצם לא מייצר מספיק תאי דם לתפקוד תקין של הגוף) כנראה, בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקרה.
בתה אווה קירי פרסמה בשנת 1937 ביוגרפיה מקיפה על אמה.
הספר זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות.
בתה השנייה, אירן ז'וליו - קירי זכתה אף היא בפרס נובל בכימיה בשנת 1935.
לכבוד בני הזוג נקבעה יחידת המידה הקודמת לרדיואקטיביות בשם קירי.
בשנת 1995 הועבר ארונה ונקבר בפנתאון של פריז (אתר קבורה).
האישה הראשונה שזכתה לכבוד זה.
חומרים מסוכנים אך מועילים
כיום משתמשים בחומרים רדיואקטיביים לרפואה.
שימוש בחומרים אלה בכמויות קטנות ומבוקרות מאפשר לנצל את הקרינה שהם פולטים כדי להרוס גידולים סרטניים.
בנוסף, כאשר מזריקים אותם לגוף בכמויות זעירות אפשר לעקוב אחריהם בקלות (בגלל קרינתם) וללמוד בעזרתם על תפקודים שונים של הגוף.למדתי מהעבודה מי זאת מארי קרי ומה תרומתה למדע, למדתי את קורות חייה, מה היא חקרה והעמקתי בנושא.
למדתי יותר לעומק את נושא הרדיואקטיביות.
ביבלוגרפיה
ויקיפדיה - מארי קירי.
מט''ח - מארי קירי.
יוטיוב - מארי קירי.
בסרטון הבא רואים את קורות חייה של מארי קירי, את מהלך הניסוי שלה ושל פייר קירי- בעלה ופרסי הנובל בהם מארי זכתה.
קורל,העבודה שלך מאוד יפה,למדתי מהעבודה מי זאת מארי קרי,מה תרומתה למהפכה המדעית ולמדתי גם על נושא הרדיואקטיביות.
השבמחקקורל העבודה שלך יפה מאוד, למדתי המון על מרי קירי על חייה ועל תרומתה למדע, וגם על נושא הרדיואקטיבית, אהבתי שהוספת את הסרטון.
השבמחקקורל,
השבמחקהעבודה שלך מאוד מושקעת ועשירה בידע (גם ביוגרפי וגם מדעי) על מרי קארי, שמחתי לקרוא עבודה מעניינת כל כך על עבודתה ומחקרה של מרי קארי בנושא הקרינה הרדיואקטיבית ועל גילויה בנושאי הפיזיקה והכימיה.