יוהנס (יוהאן) קפלר- נועה שלום
(27 בדצמבר 1571 - 15 בנובמבר 1630)
קורות חייו
יוהנס קפלר נולד ב-27 לדצמבר 1571, להורים היינריך קפלר וקתרינה גולדנמן. אביו עסק בשכיר חרב (לוחם הנלחם עבור כסף) ואמו עסקה בריפוי ובצמחי מרפא. סבו, סבלד קפלר היה לורד ראש העיר.
כאשר היה בן חמש עזב אביו את הבית, וכנראה שהוא נהרג בזמן המרד ההולנדי.
בילדותו היה חולה רבות וחלש, אך היה מרשים את המטיילים המבקרים בפונדק של סבו (מצד אמא) בעזרת כישורי המתמטיקה הייחודים שלו.
בגיל צעיר יוהנס התחיל לאהוב את תחום האסטרונומיה והוא עסק בה למשך כל חייו. כשהיה בן שש צפה ב"שביט", וכתב שהוא "נלקח על ידי אמא [שלו] למקום גבוה כדי לצפות בו".
בגיל תשע, צפה בליקוי ירח. אך, מחלת האבעבועות השחורות שחלה בה בילדותו השאירה את ראייתו פגומה והטילה בידיו מום, ובכך הגבילה את יכולתו לעסוק בצדדים התצפיתיים של האסטרונומיה.
בשנת 1589 סיים את לימודיו במערכת החינוך הפרוטסטנטית של וירטמברג, החל קפלר ללמוד תאולוגיה באוניברסיטת טיבינגן. הוא הוכיח עצמו כמתמטיקאי מעולה וזכה למוניטין של אסטרולוג מוכשר.
בדצמבר 1595 הכיר קפלר את ברברה מולר, אלמנה ולה בת מנישואיה הקודמים. מולר הייתה ביתו של טוחן עשיר, שהתנגד לנישואין עקב עוניו של קפלר, אך התמתן לאחר שקפלר פרסם את ספרו "מסתרי היקום". הזוג נישא ב-27 באפריל 1597.
בשנתיים הראשונות לנישואין, נולדו לזוג שני ילדים' שניהם מתו בינקותם. לאחר מכן נולדו שלושה ילדים נוספים, סוזנה (1602), פרדריק (1604) ולודוויג (1607).
חייו בגרץ (1594–1600)
"מסתרי היקום"
בשנת 1596 כשלימד בגרץ, פרסם קפלר את חיברו הראשון "מסתרי היקום", בו עסק בקשרים בין מסלולי כוכבי הלכת. בחיבורו קפלר מתאר את רעיונו הקשור לחמשת הגופים (פאונים) האפלטוניים , הקובייה, התמניון, התריסריון והעשרימון, גופים משוכללים, תלת ממדיים, וסימטריים, ובנוסף ניתן לחסום כדור בכל אחד מהם ולחסום כל אחד מהגופים בכדור, תכונה זאת הביאה לקפלר רעיון שמסלולי הלכת הינם כדורים, החוסמים ונחסמים באחד מהגופים האפלטונים.
אחרי פרסומו של "מסתרי היקום" התחיל קפלר בתוכנית לשכלל והרחבת העבודה שלו. הוא תכנן מחקר וכתיבת ספרים על ארבעה נושאים נוספים: על תנועת כוכבי הלכת, על היקום ה"נייח" (השמש והכוכבים שאינם כוכבי לכת), על אופיים הפיזי של כוכבי הלכת והיווצרותם של מאפיינים טופוגרפים (התמקדות בעיקר על כדור הארץ) ועל השפעת השמיים על כדור הארץ, שכולל: תופעות אופטיות באטמוספירה, מטאורולוגיה ואסטרולוגיה.
חייו בפראג (1600-1612)
כשעבר לפראג עסק בעיקר בניתוחים מתמטיים של נתוני התצפיות האסטרונומיות. ב-24 באוקטובר 1601 קיבל קפלר את משרת המתמטיקאי הראשי לקיסר. יוהנס עבד במשרה זו במשך 11 שנים, עד למותו של הקיסר רודולף השני.
ב-1 בינואר 1604 פרסם קפלר את ספרו: "Astronomiae Pars Optica" העוסק בתופעות אופטיות הנראות בתצפיות אסטרונומיות, בו תיאר את דעיכת עוצמת האור לפי היחס ההופכי של המרחק ממקור האור בריבוע, החזרת אור על ידי מראות ישרות וקמורות, פרלקסה ותופעות אופטיות נוספות. ספר זה נחשב לבסיס של האופטיקה המודרנית. מאוחר יותר בשנת 1604, פרסם את ספרו: "De Stella Nova" ("הכוכב החדש"), בו קפלר מתייחס להתפוצצות הסופרנובה שארעה באותה שנה. בספר זה מנתח קפלר את הופעת הסופרנובה בצורה מדעית ונוקט עמדה סקפטית כלפי הפירושים האסטרולוגים שניתנו לה.
ב-15 לנובמבר 1630 נפטר יוהנס קפלר.
בבליוגרפיה: ויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%94%D7%A0%D7%A1_%D7%A7%D7%A4%D7%9C%D7%A8
נועה עבודתך יפה מאוד. למדתי כי מגיל צעיר הוא כבר התעניין בנושא של אסטרונומיה וכי לקה באבעבועות שחורות ומאז יש לו מום בראייה. לדעתי זה יפה מאוד שלמרות המום שלו הוא המשיך להתעניין ולחקור בנושא.
השבמחקבנוסף הוא גם כתב ספר בנושא.